1וסירכייהו נקיט זכריה ט הנביא לנחמה וקצף גדול אני קוצף על כל הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה, והענין במה שפירשו כת הקודמין מאמר המקונן היו צריה לראש אויביה שלו, דכונתו כמתרעם ח"ו היו צריה לראש, תינח דקיימו גזרתו יתברך לנתוש ולנתוץ, אבל אויביה אפי' ששונאים בלבם שלו זה דבר קשה למה ישליו אהלם של האויבים, וכנגד זה שהיתה מתרעמת בא זכריה לנחמה לז"א דאדרבא האויבים הם יקחו חלקם על ששנאום בלב, והוא אומרו וקצף גדול אני קוצף על כל הגוים השאננים דייקא שהם אויביה שלו, וגם על צריה בכללם קצף משנה אשר אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה, ונמצא שכלם ילקו בין הצרים על שהוסיפו בין האויבים, והיא לא מצאה מנוח משום דזכריה עצמו אמר לה קצף ה' על אבותכם קצף. ועד אחרן מלאכי יוד אמר ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו לי אתם ארץ חפץ, בא בטענה מחודשת דלא שייך בחזרת כנסת ישראל לאו דלא יוכל בעלה הראשון מטעם שהקב"ה עושה אותנו בריה חדשה ותו לא קרינן בה לא יוכל בעלה הראשון וכו' דזו בריה חדשה ופנים חדשות באו לכאן וכמ"ש המפרשים, והיינו דאמר במזמור ק"ב תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה, דיען שהקב"ה יעשנו בריה חדשה אין אומר ואין דברים מצד לא יוכל דפנים חדשות באו לכאן, וז"ש ועם נבר"א דייקא יהלל יה וע"ש במדרש שוחר טוב, והוא הדבר אשר דברו הנביא כי ילך מלאכי לנחם ציון כי תהיו לי אתם ארץ חפץ, כלומר אין גופכם חומר עפר כשאר אדם אבל אתם תהיו ארץ חפץ חומר זך ובהיר כמו מרגלית ע"ד וחפצים לא ישוו בה, וז"ש ארץ חפץ זה חומ"ר בקדש ועשיתי אתכם בריה חדשה ומטענה זו תהיו לי ולא יש שום פקפוק מטעם לא יוכל מטעם שאתם ארץ חפץ.
